דרוויניזם -הכל נשאר במשפחה

מאת ראסל גריג

 

ארסמוס נישא פעמיים והוליד 12 ילדים משתי נשותיו ושתי בנות מחוץ לנישואים. הוא דגל בחיי תענוגות כי "אין דין ואין דיין". הוא ראה באמונה המשיחית ביטוי לתמימות ולפחד. התפוח לא נפל רחוק מהעץ ונכדו, צ'רלס דרווין, אימץ את דעותיו ואף ניסה לבסס אותן מבחינה אינטלקטואלית

 

אנשים רבים חושבים בטעות שצ'רלס דרווין (שהיה בעל תואר בתאולוגיה) האמין בבריאת העולם עד ליום שבו צץ במוחו רעיון האבולוציה. האמת שונה לגמרי. למעשה, מושג האבולוציה היה כבר קיים במשפחתו של דרווין עוד בימיו של סבו ארסמוס דרווין, שהגה את הרעיון לראשונה ב-1770.

כשחסידי האבולוציה מציגים עובדה מדעית, המאמינים בבריאה מקבלים אותה ללא כל בעיה. אבל לא העובדה עצמה חשובה, אלא הפירוש שנותנים לה. בדרך כלל אידאולוגיה היא שקובעת כיצד מפרשים עובדות. דרווין עצמו אמר: "כמה מוזר שאיש לא מבין שכדי שתאוריה מסוימת תשפיע, עליה להיות בעד או נגד ראָיה מסוימת".

לכן עלינו לשקול בזהירות את הדברים שהשפיעו על דרך המחשבה של דרווין ועל מסקנותיו. עלינו לפנות לכתביו ולבדוק במה בדיוק הוא האמין. כך נגלה שסבו היה מודל לחיקוי בעיניו, והשפיע עליו רבות.

מדען, ממציא ורופא

ארסמוס דרווין (1731-1802) נחשב לאחד המדענים והממציאים החכמים והנלהבים ביותר בתקופתו. הוא תרגם מלטינית ספר שעסק בסיווג צמחים, ושמהווה את הבסיס לבוטניקה המודרנית. הוא גם המציא את מכונת הצילום ואת מנגנון ההילוכים הראשון, ששימש מאוחר יותר במכוניות. בעולם המודרני אין כמעט רעיון או המצאה שלארסמוס דרווין לא הייתה נגיעה כלשהי בהם.

ב-1756 החל ארסמוס לעבוד כרופא בעיר ליצ'פילד שבאנגליה. שמו התפרסם במהרה לאחר שהציל את חייו של בן למשפחה מיוחסת וידועה. אנשים החלו להשתמש בשיטות הריפוי שלו. אפילו המלך ג'ורג' השלישי שמע אודותיו והציע לו לעבוד כרופאו האישי. אבל ארסמוס סירב.

ב-1766 הוא יסד את "מועדון הלונר" - מועדון חברתי שבו נפגשו מדענים, תעשיינים ופילוסופים, מהגדולים באותה תקופה. המועדון נקרא בפי כול "הראש שמאחורי המהפכה התעשייתית", והפך לאחד משני המועדונים הידועים ביותר במאה ה-18. עם חברי המועדון נמנו ג'יימס וַט (שעזר לממציא הקיטור לשפר את המצאתו), ג'וזף פריסטלי (שגילה את החמצן), ויליאם מורדוך (ממציא התאורה באמצעות גז) ועוד תעשיינים ופילוסופים רבים.

אסטניס, משורר וחופשי בדעותיו הדתיות

אהבתו של ארסמוס לאוכל (במיוחד לסוכרים) וסלידתו מהתעמלות הפכו אותו לאדם שמן במיוחד. בגיל 46 הוא נאלץ לעצב מחדש את שולחן האוכל שלו כדי שיוכל לאכול בנוחות (הוא יצר שקע בדופן השולחן, כך שיוכל לדחוק לתוכו את הכרס ולשבת קרוב לצלחתו). הוא נישא פעמיים, והוליד 12 ילדים משתי נשותיו ושתי בנות מחוץ לנישואים. שתי הבנות גדלו בביתו, ודרכן הוא קיבל את ההשראה לכתוב ספר על חינוך בנות בפנימייה.

ארסמוס התנגד לאמונה המשיחית ולעבדות, ותמך במהפכה האמריקנית והצרפתית. הוא היה משורר יוצא דופן, ולעתים קרובות ניסח את דעותיו ורעיונותיו המדעיים בחרוזים.

מהפכה בנוסח ארסמוס

ארסמוס העלה את רעיון האבולוציה לראשונה בשנת 1770. על סמל המשפחה שלו התנוססו שלוש קונכיות צדפים, ומעליהן המשפט "הכול נוצר מקונכיות". הוא תלה את הסמל גם על כרכרתו כדי לפרסם בשקט - בלי שאנשים ישימו לב - את התאוריה שפיתח. אבל אנשים שמו לב. אחד העובדים בקתדרלה של ליצ'פילד כתב כמה חמשירים סטיריים, שהתריסו נגד ארסמוס. נאמר בהם שדרווין "מתנכר לבוראו, מפרסם חומר חסר חשיבות וטוען בניגוד לכל היגיון שהכול נוצר מקונכיות".

בעקבות הביקורת בחר ארסמוס להסתיר את הסמל שתלה על כרכרתו, כדי לא לפגוע בלקוחותיו העשירים, והטביע אותו על צדה הפנימי של כריכת הספר שהוא כתב ב-1771.

בעשרים השנים הבאות ארסמוס דיבר על רעיון האבולוציה יותר ויותר. ב-1792 הוא פרסם מאמר בירחון מפורסם, והסביר את רעיון היווצרות העולם בעקבות המפץ הגדול.

בספרו Botanic Gardens ("הגנים הבוטניים") הוא כתב שהחיים נוצרו בים והתפתחו בהדרגה: "חיים אורגניים נוצרו במערות העמוקות של הים. תחילה נוצרו צורות חיים זעירות, שנעו באמצעות גלי המים והגיעו לשכבה בוצית של אדמה. הם התפתחו בהדרגה לצמחים ולבעלי חיים בעלי סנפירים, כנפיים ורגליים".

ספרו המוכר והחשוב ביותר נקרא Zoonomia, the laws of organic life ("זונומיה, חוקי החיים האורגניים"), והוא יצא לאור בשני כרכים, כ-65 שנה לפני שצ'רלס נכדו פרסם את ספרו "תורת המינים". שני הכרכים עוסקים במחקר רפואי שערך ארסמוס, ובו הוא מפרט מחלות שונות, תרופות ודרכי טיפול. בתוך עשר שנים הדפיסו בבריטניה עוד ארבע מהדורות של הספר, ושתיים נוספות בארה"ב. הספר תורגם לגרמנית, צרפתית ואיטלקית.

ארסמוס אמר ש"מיליוני שנים לפני שנוצר המין האנושי, נוצרו כל בעלי החיים מיצור חד- תאי, שממנו התפתחו איברים נוספים. צאצאי היצורים המשיכו להתפתח ללא הרף, ועדיין ממשיכים להתפתח. התהליך הזה מתרחש מעצמו כשקיימים תנאים סביבתיים מתאימים. כך בעצם נוצר העולם שאנחנו מכירים היום". באחד מכתביו האחרים של ארסמוס נאמר: "כל הצמחייה ובעלי החיים שקיימים היום נוצרו באופן ספונטני מצורות חיים מיקרוסקופיות שחיו באוקיינוס". הוא גם אמר שעל האדם "להביט בכל צורות החיים בעיניים אוהבות, גם באחיו הזוחלים".

ארסמוס התנגד לאמונה המשיחית וראה בה "תמימות, תקוות שווא ופחד מאש הגיהינום".

רעיונותיו של ארסמוס גונו על ידי כותבים רבים, ביניהם המשורר סמואל טיילור, שהטביע את המושג "דרוויניזם" בהקשר של רעיון האבולוציה. ספרו של ארסמוס The Temple of Nature ("מקדש הטבע") גונה אף הוא משום "שהוא מתכחש לגמרי להתערבותו של אלוהים בטבע". המגַנים טענו שהספר מנסה "להחליף את האמונה בכתבי הקודש בסגידה לטבע".

השפעתו של ארסמוס על צ'רלס

למרות שארסמוס נפטר שבע שנים לפני שצ'רלס נולד, צ'רלס התחנך בבית שבו אימצו את דרך המחשבה של סבו, הנוגדת את הכתובים. חוסר אמונה באלוהים היה רעיון מוכר ומקובל בבית דרווין.

כשהיה בן 18 קרא צ'רלס את "זונומיה", הספר שכתב סבו בנושא האבולוציה. לאחר שנים רבות, כאשר ספג מטח של ביקורות קשות ונוקבות על דעותיו, הוא ניסה להתכחש לספרו של סבו ואמר שלאחר שקרא שנית את הספר, אחרי עשר שנים, הוא התאכזב מחוסר האיזון בין העובדות המועטות לבין ההשערות הרבות שמוצגות בספר. יחד עם זאת, ב-1873, כשצ'רלס החל לתעד את רעיונותיו בפנקס, הוא חרט את המילה "זונומיה" על הדף הראשון כדי לאותת לכולם שהוא הולך בעקבות סבו.

אחד הטיעונים המרכזיים ביותר שצ'רלס השתמש בהם, מתבסס על צורת המקור של ציפורי הפּרוּש שהוא מצא באחד ממסעותיו, ועל הקשר בין צורת המקור לבין סוגי המזון שהיו בנמצא. גם סבו התייחס לאותו נושא, ולכן ניתן לומר שצ'רלס הושפע מכתביו: "יש ציפורים שפיתחו מקור קשיח כדי לפצח אגוזים, כמו התוכי. אחרות, כמו הדרורים, פיתחו מקור שבעזרתו הן יכולות לפצח זרעים וגרעינים. יש ציפורים שהמקור שלהן התפתח כך שיוכל לשלוף את הזרעונים הרכים שבתוך הפרחים, או את הניצנים שעל ענפי העצים, כמו הפרוש. ציפורים אחרות פיתחו מקור ארוך... ואחרות מקור רחב. כולן התפתחו במשך דורות רבים, במאמץ מתמשך למצוא מזון".

כמעט כל נושא ודוגמה שמובאים בספרו של ארסמוס מופיעים גם בספרו של דרווין על תורת המינים. למעשה, לכל ספריו של צ'רלס, מלבד אחד, יש מקבילות בכתביו של ארסמוס.

וכך הפך ארסמוס דרך נכדו את האתאיזם לנושא אינטלקטואלי ומכובד, וגרם לעולם המערבי לשנות את תפיסתו. במקום אמונה בבורא החל העולם לסגוד לאדם ולהתמסר לתענוגות, ללא כל תחושת מחויבות ל"שופט כל הארץ" (בראשית י"ח 25).

עלינו לבחון היטב את הדרך שבה אנחנו מחנכים את ילדינו ונכדינו. עלינו ללמד אותם לחשוב בצורה רוחנית שתואמת את הכתובים. אל לנו להסתפק בכך שנראה להם שהם זקוקים לישועה. עלינו ללמד אותם מהי הדרך לישועה, לקרוא להם לחזור בתשובה ולהאמין בישוע המשיח, במותו ובתקומתו. אמיתות אלו ימלאו את חייהם במשמעות וימנעו מהם לשקוע בעולם של חוסר ודאות הכופר בקיומו של אלוהים - עולם שמאמין בשקר הגדול מכולם.

 

המאמר Darwinism: It Was All In the Family

מתוך Creation 26(1) December 2003- february 2004