"אבל ספר בראשית אינו ספר מדעי!"

מאת יהונתן צרפתי

 

כמה פעמים שמעת אנשים אומרים: "אבל ספר בראשית אינו ספר מדעי"? כשאומרים לי את זה אני משיב: "תודה לאל, שהרי ספרי המדע משתנים כל הזמן ובשלב מסוים מתיישנים. חוץ מזה הם מלאים בשגיאות. לעומת זאת, בכתבי הקודש אין כל טעות ומה שכתוב בהם הוא נצחי".

 

היסטוריה ומדע

האמת היא שספר בראשית הוא ספר היסטורי יותר מאשר מדעי. כמובן שהוא נוגע בתחומים שקשורים לאנתרופולוגיה, ביולוגיה, גאולוגיה וכדומה. המדע המקובל, זה ששולח אנשים לחלל, מגלה את מקורן של מחלות שונות וממציא להן תרופות, בנוי על מעקב אחר תהליכים שמתרחשים בהווה וחוזרים על עצמם שוב ושוב. ספר בראשית מביא עדות נאמנה על מאורעות העבר, ומספר על אירועים שהתרחשו בעבר ואינם חוזרים עוד על עצמם. ספר בראשית הוא ספר היסטוריה כי הוא מתאר את תולדות העולם מרגע בריאתו ועד שבני ישראל הפכו לעם.

אלא שספר בראשית אינו ספר היסטוריה רגיל, שהרי הוא נכתב עבור אנשים פשוטים שאינם מסוגלים להבין את בריאת העולם ומוצא האדם. גם את האמיתות האלה אפשר לבטא במילים פשוטות, וכך בדיוק עשה אלוהים.

ספר בראשית והמדע

היסטוריונים שמתמחים בהתפתחות המדע טוענים שהמדע פרח באירופה בזמן שעוד היה בחיתוליו בתרבויות אחרות. האמת היא שזה בכלל לא מפתיע, שכן אחוז המשיחיים באירופה באותה תקופה היה גבוה במיוחד. המדע דורש חשיבה הגיונית. הוא מבוסס על ההנחה שהיקום פועל על פי סדר קבוע, אחרת בני האדם לא יוכלו לחקור אותו ולדווח על ממצאיהם. והרי כך בדיוק טוענים כתבי הקודש: "ויאמר אלוהים: 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו...'. ויברא אלוהים את האדם בצלמו. בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית א' 26-27). האדם נברא בצלמו של האלוהים שתכנן ופעל בהיגיון. אלוהים הוא אלוהי סדר ולא אלוהי מהומה (הראשונה לקורינתים י"ד 33). אלוהים הפקיד בידיו של האדם את האחריות לשלוט בבריאה (בראשית א' 28), ודרש ממנו לשמור על מוסר גבוה (שמות כ' 1-17).

זו הסיבה שכמעט בכל תחום שקשור בבריאת העולם ניתן למצוא מאמרים שנכתבו על ידי מדענים מאמינים, שלא מצאו סתירה בין הממצאים שלהם לבין העובדה שאלוהים ברא את העולם. לעתים קרובות נתקלים מדענים אלה ביחס משפיל ומופלים לרעה. עלינו להודות לאלוהים שהאווירה הזו לא הייתה קיימת בימיהם של ניוטון, פרדֵי (מדען ידוע מתחום החשמל) ופסטר (ממציא שיטת הפִסטוּר). שלושת אלה, לצד רבים אחרים, האמינו שאלוהים ברא את העולם בשישה ימים.

אמונה ומוסר

כשמדברים על כתבי הקודש נשמעת הטענה: "כתבי הקודש הם עניין דתי ועוסקים באמונה ובמוסר – לא במדע". זה נכון, אבל אי אפשר לנתק בין אמיתות מוסריות לבין אמיתות היסטוריות ומדעיות. למשל, אם ישוע לא קם מהמתים הרי אין משמעות לאמונה המשיחית כולה. העובדה ההיסטורית היא שישוע קם מהמתים ונראה לעיני למעלה מ-500 איש (הראשונה לקורינתים ט"ו 1-8). את המידע הזה אי אפשר לנתק מההיבט המדעי ולטעון שמדובר כאן רק באמונה, שהרי על פי המדע אין כל אפשרות שאדם מת ישוב לחיים.

מותו ותקומתו של ישוע תואמים את העובדות ההיסטוריות שמתוארות בבראשית ג'. נאמר שם שהאדם הראשון חטא ולכן נענש במוות, וכמוהו כל צאצאיו. אם העובדה הזו נכונה, הרי יש היגיון בכך שישוע, שלא היה בו כל חטא, מת והוקם מהמתים כדי לשלם את מחירו של עונש המוות הזה שנגזר לכל בני האדם (הראשונה לקורינתים ט"ו 1-4, 21-22, 45).

ומה לגבי נישואים? גם זהו תחום שעוסק בעיקר בעקרונות מוסריים, אבל גם כאן הבסיס הוא העובדות שמתועדות בספר בראשית. ישוע עצמו מתייחס לכתוב בספר בראשית כאל עובדות (מתי י"ט 3-9). ישוע גם אמר שאלוהים ברא את אדם וחווה עם בריאת העולם (פסוק 4), ולא מיליארדי שנים לאחר שהעולם כבר היה קיים. כלומר, אין כל אפשרות לשלב בין התאוריות של המפץ הגדול או האבולוציה לבין הדרך שכתבי הקודש וישוע מתייחסים לספר בראשית.

גם עשרת הדיברות, שאומנם עוסקים בענייני מוסר, מאבדים את משמעותם כשמנתקים אותם מההיסטוריה. הדיבר הרביעי, המצווה לזכור את השבת ולקדשה, מבוסס על בריאת העולם בשישה ימים: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת לה' אלוהיך... כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם. וינח ביום השביעי. על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות כ' 9-11).

ישוע שאל את נקדימון: "אם באומרי לכם דברים מענייני הארץ אינכם מאמינים, איך תאמינו אם אומַר לכם דברים מענייני השמים?" (יוחנן ג' 12). אם איננו סומכים על כתבי הקודש בעניינים שקשורים לארץ (למשל לבריאת העולם), כיצד נוכל להאמין לדברים הקשורים בענייני שמים (כמו התחייה, המוסר, הישועה וכדומה)?

הכול עניין של סמכות

לפעמים שואלים אותי: "למה אתה עושה מזה עניין גדול כל-כך? למה אתה מקדיש כל-כך הרבה זמן דווקא לעניין הזה? למה אינך מקדיש את זמנך לשאלות בנושא מתנות רוח הקודש, אחרית הימים ונושאים אחרים?".

התשובה היא שבכל הנושאים האחרים, הוויכוח הוא על הדרך שבה מבינים את כתבי הקודש. אבל בעלי כל הדעות בנושאים האלה אינם מטילים ספק בסמכותם של הכתובים. לעומת זאת, כשמדברים על בריאת העולם, השאלה העיקרית היא למי יש סמכות לקבוע את האמת – למדענים או לכתבי הקודש. לי ברור שכתבי הקודש הם האמת משום שהם מתעדים מפי הבורא עצמו את מה שהתרחש. ישוע אמר ש"את הכתוב אי אפשר להפר" (יוחנן י' 35). המדענים, וגם איוב, לא נכחו בזמן שאלוהים ברא את העולם (איוב ל"ח 4), ולכן הם אינם יודעים הכול ובהכרח טועים – לפחות פה ושם.

זו הסיבה שמדענים משיחיים אינם יכולים להתעלם מכתבי הקודש בדיונים שנערכים באוניברסיטאות. מי שמתעלם מכתבי הקודש, סופו שיגיע למסקנות שגויות. מי שמתעלם מכתבי הקודש בעצם אומר שבני אדם קובעים את האמת. והיות ובני האדם הם חוטאים, הם אינם מסוגלים לדעת את כל האמת בלי לטעות. כתבי הקודש הם מהימנים ועלינו לסמוך עליהם בכל דבר, גם כשמדובר בבריאת העולם.

 

המאמר "But Genesis is not a science textbook!"

מתוך Creation 26(4), September-November 2004

 

 

בשנות השישים של המאה ה-19, לפני שפורסם ספרו של דרווין, "מוצא המינים", שררה בעולם המערבי ספקנות דתית. המהפכה התעשייתית גרמה לאופטימיות ולמחשבה שהדברים הולכים ומשתפרים. אף על פי כן, עדיין היו אנשים בעלי אמונה חזקה באלוהים ובדברו. המדענים שמרו בדרך כלל אמונים לכתבי הקודש גם אם במידה מועטה.

מייקל פרדֵי (1791-1867) נודע כאחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים. הוא הצליח מאוד בחקר החשמל ואלקטרוכימיה. הוא האיש שגילה את ההשראה האלקטרו-מגנטית. הוא המציא את הגנרטור והמצאות נוספות בתחומי החשמל והכימיה.

עם זאת, היה מייקל פרדי איש צנוע ומשיחי נאמן. משפחתו חיה בעוני נורא אך הייתה עשירה מבחינה רוחנית. הם היו חברים בקהילה שמרנית שהדגישה מאוד את נושא הבריאה. הוא נודע בקנאותו לדבר אלוהים ולתפילה. בקהילה הוא היה חבר מן המניין ושירת בה מבלי להתבלט. הוא  האמין שכתבי הקודש בשלמותם הם דבר אלוהים ושדי בהם כדי להדריך כל אדם, בכל זמן ובכל הנסיבות.