אנחת יסוד

מאת קן האם

 

משיחיים רבים מנסם לבחון את כתבי הקודש לאור תאוריות מדעיות עכשוויות. אולם אותן תאוריות מניחות שאין אלוהים. אם כתבי הקודש הם אכן דברו של אלוהים שיודע הכול, הרי שהם גם הבסיס שלאורו עלינו לבחון את התאוריות של המדענים

 

האם צפיתם בקומדיה "האלים השתגעו" (The Gods Must Be Crazy)? הסרט מספר על אדם שהשליך בקבוק קוקה קולה במהלך טיסה מעל אזור המחיה של שבט אפריקני, שלא ראה בקבוק מעולם. הסרט סובב סביב הפרשנות שנתנו בני השבט לבקבוק. שמו של הסרט מעיד על כך שבני השבט חשבו ש"האלים" שלחו אליהם את הבקבוק. אבל הבקבוק הזה גרם למהומה רבה בקרבם, כי הם לא היו מסוגלים להחליט מי מביניהם אמור להשתמש בו וכיצד. אחרי אין ספור מהומות ומריבות החליטו בני השבט שהבקבוק הוא התגלמות הרוע, ושיש להחזירו לאלים. הם שלחו את אחד הגברים אל "קצה העולם", כדי שיחזיר את הבקבוק למקומו.

בני השבט ראו בבקבוק משהו שונה לגמרי ממה שראה בו האדם שזרק אותו מהמטוס. מדוע הם כל-כך טעו לגבי הבקבוק? התרגיל הבא יעזור לנו להבין את התהליך שהתרחש במחשבות שלהם.

בואו נבחן מקרוב את ה"ממצא" שבציור:

עובדה

 

 

כעת נסו לענות על השאלה הבאות:

מה חסר?

 

 

מה הייתה הצורה הזו בהתחלה?

לפניכם מספר אפשרויות. בואו נראה אם חשבתם על  אחת מהן:

 

 

רוב האנשים שהשתתפו בתרגיל הזה בעבר אמרו שבהתחלה זה היה עיגול, ולכן בחרו באפשרות מספר 5. אבל, התשובה הנכונה היא שדבר אינו חסר בציור, מכיוון שהוא צויר לראשונה כפי שאתם רואים אותו כעת (הציור הראשון).

התרגיל הפשוט הזה מלמד דבר מאוד חשוב על עדויות ופרשנויות: ממצאים כשלעצמם הם חסרי כל משמעות. הם זקוקים לפרשנות שתסביר אותם, ומטבע הדברים, כל פרשנות יוצאת מתוך נקודת הנחה מסוימת.

השאלה "מה חסר בציור?" בעצם גורמת לאנשים לחשוב בדרך מסוימת כשהם מסתכלים על ה"ממצא". הם מקבלים כמובנת מאליה את הנחת היסוד הזו, כלומר, שמשהו חסר בציור, ובודקים את הממצא בניסיון למצוא את הדבר החסר. כך מתגבשת אצלם דעה קדומה, שמשפיעה על התייחסותם לממצא. כשאנשים אמרו שהציור היה עיגול בהתחלה, הם בעצם פירשו את הממצא בדרך מסוימת, שתאמה את צורת החשיבה שלהם.

הפרשנות שלפיה הצורה הזאת הייתה עיגול בהתחלה תואמת לחלוטין את צורת החשיבה של אותם אנשים ואת הנחת היסוד שלהם, אבל זוהי פרשנות שגויה, כי היא מבוססת על הנחת יסוד שגויה.

אותם אנשים היו צריכים להטיל ספק בשאלות שהצגנו. במקום לקבל את הנחת היסוד בלי להטיל בה כל ספק, היה עליהם לשאול מנַיין לנו שמשהו חסר בציור. אם הם היו מטילים ספק בשאלה, הם היו מגלים שקיימת דרך אחרת לגמרי שבה אפשר לבחון את ה"ממצא".

הבעיה היא שרוב האנשים אינם מבינים שהמשמעות של כל "ממצא" תלויה בפרשנות שניתנת לו, ושהפרשנות מבוססת על הנחת יסוד שעלולה להיות שגויה!

למשל, רבים קוראים מאמרים על מדענים שגילו שאבן מסוימת היא בת מיליוני שנה. הם פשוט מקבלים את המידע הזה כעובדה. אבל מדענים שמאמינים בבריאה למדו לשאול שאלות בנוגע לתהליך של תיארוך האבן: באיזו שיטה השתמשו המדענים כדי לתארך אותה? אילו הנחות יסוד תומכות בשיטה שלהם?

המדענים האלה הטילו ספק בהנחות היסוד במטרה לבדוק אם הן תקפות, ואם אפשר לתארך את גילה של האבן בדרך אחרת. התוצאות שאליהן הם הגיעו פורסמו, כדי לעזור לאנשים להבין שהמדענים שאינם מאמינים בבריאה בעצם לא הוכיחו שגילה של האבן הוא מיליוני שנה, ושמהממצאים גם ניתן להסיק שהאבן היא בת אלפי שנה. כאמור, הכול תלוי בהנחות היסוד.

למשל, במחקר שעוסק בתיארוך גבישי זרקון שנמצאים באבני גרניט, המדענים נעזרו במספר הנחות יסוד, שחיזקו את הפרשנות שלהם, לפיה הזרקון הוא בן מיליון שנה וחצי. הם התבססו על כמות העופרת שמופקת בתהליך הריקבון של האורניום. אבל רק מי שבוחר להטיל ספק בהנחות היסוד האלו בעצם חופשי לבחון אותן. אורניום אינו החומר היחיד שהגבישים מייצרים בתהליך הריקבון. הקצב שבו "דולף" מהם הליום, למשל,  מלמד שאם הגבישים הם בני למעלה מ-6,000 שנה, הם לא היו מכילים את כמות ההליום שיש בהם היום. לכן, הנחת היסוד הראשונית, שקובעת את מהירות הריקבון של האורניום, היא שגויה. והיות שהיא אינה מתאימה לבדיקות של חומרים אחרים שקיימים באבן, יש להניח שקצב הריקבון של הגביש הואץ בשלב מסוים. הנחת היסוד המתוקנת הזו מאפשרת למדענים שמאמינים באלוהים להסיק, על פי ממצאי האורניום והעופרת, שהזרקון הוא בן פחות מ6,000 שנה!

בני השבט האפריקני שבסרט יצאו מתוך הנחות יסוד מוטעות, ולכן גם הפרשנות שהם נתנו לבקבוק הייתה שגויה. הם לא שאלו את השאלות הנכונות, ולכן הם הגיעו למסקנה שגויה וחשבו שהבקבוק הוא התגלמות הרוע, ושיש להיפטר ממנו.

עלינו לשים לב למה שאנחנו קוראים ושומעים, מכיוון שכל הזמן אנחנו חשופים לפרשנות שאנשים שונים נותנים לממצאים שונים. יכול להיות שיש עוד דרך שבה אפשר לבחון את הממצאים. התופעה הזאת נראית בבירור בערוצי החדשות השונים בארץ ובעולם.

הייתה לי ההזדמנות להסביר את הדברים לתלמידה שלמדה בבית ספר משיחי. התלמידה הרגישה מתוסכלת כשאחד המורים שלה טען אומנם שכתבי הקודש הם דבר אלוהים, אבל לא התייחס אליהם בהתאם.

"רציתי לכתוב עבודה על פרק מ' בספר איוב", היא סיפרה. "רציתי להסביר שאני מאמינה שה'בהמות' שמוזכרות שם הן בעצם דינוזאורים, שחיו בימיו של איוב. אבל המרצה שלי אמר שאוכל לעשות את זה רק אם אביא עדויות המוכיחות שמאובנים של דינוזאורים ובני אדם נמצאו באותה שכבה של אבן, כלומר - שהם חיו באותה תקופה. הוא גם הבהיר מראש שעד כה לא נמצאו עדויות כאלה, ושלכן לא אוכל לכתוב את העבודה שרציתי. הוא אמר שהמדענים הוכיחו שדינוזאורים חיו מיליוני שנה לפני בריאת האדם. איך אוכל לענות לו?".

דבר אינו חסר!

 

כך צוירה הצורה!

 

 

הצעתי לה לבחון את דבריו בשני מישורים:

ראשית, אם כתבי הקודש הם אכן דברו של אלוהים שיודע הכול, ואם הם מתעדים בצורה אמיתית ונכונה את ההיסטוריה, הרי שכל המחשבות שלנו צריכות להתבסס על דבר אלוהים.

הכתובים מלמדים בבירור שאלוהים ברא את העולם כולו בשישה ימים. ביום השישי הוא ברא את בעלי החיים היבשתיים (כלומר, גם את הדינוזאורים, כי הם חיים ביבשה), ואת אדם וחווה.

לכן, על בסיס דבר אלוהים, הנחת היסוד שלנו צריכה להיות שדינוזאורים ובני אדם חיו באותה תקופה, בניגוד למה שטוענים מדענים שאינם מאמינים בבריאה.

מכיוון שהדברים שמתועדים בספר בראשית הם אמת היסטורית, כל עדות וכל ממצא צריכים להתאים לאותה אמת. אבל אם מפרשים את העדויות על בסיס הנחות היסוד שבהן השתמש המורה, כלומר, שהדינוזאורים חיו מיליוני שנה לפני בריאת האדם, המסקנות שמגיעים אליהן יהיו שונות, ובדיקה מעמיקה תגלה שהן אפילו אינן תואמות את ממצאי המדע.

שנית, העובדה שמאובנים של בעלי חיים שונים נמצאו (או לא נמצאו) באותה שכבה, אינה מעידה בהכרח על כך ששני המינים לא חיו באותה תקופה. למשל, במשך זמן רב המדענים האמינו שדג הקולכתן התפתח לפני 340 מיליון שנה ונכחד לפני 70 מיליון שנה - בערך אותה תקופה שבה נכחדו לכאורה הדינוזאורים. המדענים הגיעו למסקנה הזו מכיוון שמצאו מאובנים של קולכתן באותן שכבות שבהן נמצאו גם שרידי דינוזאורים. הם הסיקו שדגי הקולכתן נכחדו עוד לפני שהאדם נברא, ושאין סיכוי שהם חיו באותה תקופה. אבל ב-1938 מצאו המדענים דגי קולכתן חיים ליד חופי מדגסקר. עשרות שנים מאוחר יותר התברר שדייגים אינדונזיים עסקו בסחר קולכתן במשך שנים רבות.

עד כה עדיין לא נמצאו מאובנים של קולכתן באותה שכבה שבה נמצאו גם מאובני אדם, אבל הם כן נמצאו באותה שכבה שבה נמצאו מאובנים של דינוזאורים. אבל היום הרי ברור שדגי קולכתן ובני אדם חיו באותה תקופה. עובדה ששני המינים האלה עדיין חיים.

במילים אחרות, העובדה שאיננו מוצאים מאובנים של יצורים מסוימים (או צמחים) לצד מאובנים של בני אדם, אינה מעידה על כך שהם לא חיו באותה תקופה.

אם כתבי הקודש יהיו הנחת היסוד שלנו, ואם נניח שבני אדם ודינוזאורים אכן חיו באותה תקופה, נוכל לפרש את ה"ממצאים" (או את היעדר הממצאים) בדרך נכונה. כפי שראינו עם הדוגמה של דג הקולכתן, היעדרם של מאובנים אנושיים בשכבת הדינוזאורים אינה מעידה על כך שדינוזאורים חיו מיליוני שנה לפני האדם.

דגי הקולכתן אינם הדוגמה היחידה. יש מאות דוגמאות של צמחים ובעלי חיים שעדיין קיימים היום, ושעדיין לא נמצאו מאובנים שלהם באותה שכבה שבה נמצאו מאובני אדם. למשל, עץ אורן מסוג וולמי, שנמצא ב-1994 על רכס הרים באוסטרליה. העץ הזה נחשב עד אז כזן שנכחד באותה תקופה שבה נכחדו הדינוזאורים, אבל עכשיו מסתבר שהזן הזה חי וקיים עד היום, לצד בני האדם!

משיחיים רבים דוחים את הנחת היסוד שלפיה אלוהים ברא את העולם בשישה ימים רגילים, משום שהם מקבלים כמובנת מאליה את הפרשנות של העולם החילוני לממצאים השונים. אבל עלינו לזכור שפרשנות זו מסתמכת על הנחת יסוד היסטורית שגויה, שלפיה אין אלוהים. רבים מהמשיחיים פשוט מנסים להתאים את כתבי הקודש לפרשנות המדעית לכאורה שכופרת בקיומו של אלוהים.

אם נתחיל עם הנחת היסוד הגורסת שדבר אלוהים הוא אמת, נוכל לפרש נכונה את הממצאים השונים בהווה, וגם להוכיח שהמדע מחזק ומצדיק פרשנות כזו. בעצמות דינוזאור הטי-רקס, למשל, נמצאו מאובנים של תאי דם ועקבות של המוגלובין, וזאת למרות שתאים כאלה היו צריכים להיעלם מזמן, אם אכן הם בני מיליוני שנה. הנה תגובתו של מדען שתומך באבולוציה לממצא הזה. היא משמשת דוגמה מצוינת לניסיון להסביר עובדות באופן שתואם את התאוריה האבולוציונית - כלומר שדינוזאורים חיו לפני מיליוני שנה:

"העצם נראית כאילו שהיא מהתקופה המודרנית. אבל כמובן שאינני יכול לקבל אפשרות זו. אמרתי לטכנאי במעבדה: 'הרי  העצמות האלה הן בנות 65 מיליון שנה. איך יכלו תאי הדם האלה לשרוד תקופה כה ארוכה?' ".

בכל פעם שאנחנו שומעים שמדענים מצאו עוד "חוליה חסרה", או גילו מאובן בן "מיליוני שנה", עלינו לזכור את הנחות היסוד הנכונות, שקוראות תיגר על הנחות היסוד של המדענים, שנועדו להצדיק את הפרשנות שבחרו בה.

בתור משיחיים עלינו לבסס את הנחות היסוד שלנו על דברו של זה שיש לו את כל התשובות לכל השאלות שאי פעם נשאל. אלוהים בחר לספר לנו את ההיסטוריה האמיתית של היקום, כדי שנוכל להבין כראוי את ההווה. אם נחשוב נכון על ההווה, נוכל לתת את הפרשנות הנכונה לממצאים שמתגלים בהווה. "תחילת חוכמה  יראת ה', ודעת קדושים בינה" (משלי ט' 10. ראו גם א' 7).

 

המאמר Missing? or Misinterpreted?

מתוך Creation 26 (2) March-May 2004