קצין וג'נטלמן

מאת קארל ווילנד

 

מה משותף לגרמניה של היטלר, ספרד של פרנקו ואיטליה של מוסוליני? התשובה, כמובן, היא הפשיזם. לפשיזם יש קשר הדוק, ארוך ועצוב עם תורת האבולוציה.

 

הפילוסוף הגרמני הידוע ניטשה, הוקסם מדרווין ומתורתו, שגרסה שהמדע מוכיח שההיסטוריה שמתוארת בכתובים אינה נכונה וש"אלוהים מת". הוא הכריז על קיומו של "האדם העליון", ועל עלייתו הבלתי נמנעת של "גזע עליון". "גזע עליון" זה, בחוכמתו הנשגבה, היה אמור להבין שתכונות כמו ענווה ושירות אינן מעלות אלא חולשות. על פי תפיסה זו, העולם נחלק לשולטים ונשלטים, והאמונה המשיחית הייתה מנת חלקם של הנשלטים.

פילוסופיה שחצנית וגאוותנית זו, שטענה ש"החזק שורד", הופצה בעולם על ידי דרווין ותלמידו, ארנסט הקל, והשפיעה רבות על עליית המשטר הנאצי והמשטרים הפשיסטיים באירופה. התפיסה הזו שזורה לכל אורך ספרו של אדולף היטלר Mein Kampf ("מלחמתי"). בזמן שהיטלר טיפס בסולם השלטון בגרמניה, בניטו מוסוליני קידם את אותה פילוסופיה, והחל להפיץ אותה באיטליה. באותם ימים היה מצבן הכלכלי והפוליטי של מדינות אירופה גרוע ביותר, מה שסייע לצמיחתן של אידאולוגיות כאלו, שכן לפחות בתחילת הדרך ראו אזרחי גרמניה ואיטליה בשלטון הדיקטטורי מפגן של טוב לב ורצון לשקם את הגאווה הלאומית.

ברונו פריגולי, שהפיץ את הבשורה בבוליביה, היה בצעירותו פשיסט פעיל וקצין בצבא האיטלקי. הצבא היה עבורו עניין של מסורת ומקור לגאווה. ברונו שירת באזור שבו הוצב אביו בעבר, כרב סרן בצבאו של מוסוליני. (לאחר נפילת המשטר הוצא אביו להורג בידי כוחות אנטי פשיסטים.)

לפשיזם היו אויבים רבים, והקומוניזם ביניהם. איבה זו בעצם הייתה אירונית למדי, מכיוון ששתי האידאולוגיות האלה דגלו בפילוסופיה אכזרית וטוטליטרית, שהתבססה על חומרנות ועל האמונה שאין אלוהים, וצמחו מתאוריית האבולוציה.

ב-1945 צפה מוסוליני את כישלונו, והחליט להימלט לשווייץ. ברונו פריגולי, ששירת אז כמפקד מחלקה בצבא האיטלקי, נקרא לאבטח את נתיב הבריחה של מוסוליני באזור ימת קומו. אבל הדיקטטור החליט לא לבטוח באיש, ובחר להימלט בנתיב לא מאובטח. אלא ששם הוא נתפס בידי פרטיזנים.

כעבור זמן-מה קיבל ברונו את משימתו האחרונה כחייל. הוטל עליו לפקד עם שני קצינים נוספים על מתקפה שנועדה "לנקות" את שטח ההר מלוחמי גרילה קומוניסטיים. המתקפה נכשלה. הקומוניסטים הציבו מארב לגדוד האיטלקי, וזה נמלט לכל עבר. ברונו ניצל ונלקח בשבי. השבועות הבאים היו קשים ומלאי כאב. חלומו הגדול של ברונו להרחיב את גבולות האימפריה הפשיסטית, התנפץ לרסיסים. תא המאסר שאותו חלק ברונו עם 14 קצינים נוספים היה בעצם מקום עינויים. האסירים הוכו שם נמרצות, וחלקם אף הוצאו להורג ביריות אקדח.

ברונו נזכר ביום שבו חברו היקר מריו חזר לתא לאחר שעונה קשות במהלך חקירה. מצבו הגופני והנפשי של מריו היה גרוע ביותר, והוא התחנן שברונו יגאל אותו מיסוריו ויהרוג אותו עם האקדח שהאסירים הצליחו להחביא. מריו אמר שלא יוכל לעשות זאת בעצמו מכיוון שהיה אדם מאמין. זמן קצר אחר כך נכנסו לתא מספר שומרים ובקבוק יין בידיהם. "מריו", הם אמרו, "החלטנו שאינך אשם. בוא נחגוג". אבל בעצם הייתה זו בדיחה אכזרית. במהלך ה"חגיגה" נורה מריו למוות. ברונו זכר את דבריו של השומר שלקח את מריו מהתא: "חכה, חכה ברונו... מחר יגיע תורך!".

בחסד אלוהים הצליח ברונו להימלט מציפורני המוות, ושוחרר לאחר תשעה חודשים. 12 מחבריו לתא הוצאו להורג.

אירופה שלאחר המלחמה לא שכחה את עברה, והפשיסטים לשעבר התקשו למצוא עבודה. ברונו החליט לעזוב את אירופה ולהתחיל בחיים חדשים. הוא הגיע לבוליביה שבדרום אמריקה. ב-1954, באחת מאספות הקהילה שבהן השתתף, ברונו נושע. חטאיו נסלחו והוא הפך למבשר ולזקן קהילה. ברונו ריכז את הפעילות של הארגון המשיחי הגדול ביותר בבוליביה, שנקרא "המרכז המשיחי על שם לה פז", ומאוחר יותר אף ריכז את הפצת הבשורה בפרו. באותה תקופה פעל באזור ארגון טרוריסטי ששמו "דרך הזוהר", שטבח כמאתיים זקני קהילות שעבדו בארגון המשיחי שגם ברונו עבד בו. ברונו עזב את פרו ונסע לארגנטינה, ולאחר מספר שנים השתקע בארה"ב.

ברונו נדהם בכל פעם שהוא נזכר בעברו ומבין כיצד אלוהים שמר עליו בדרכים העקלקלות שבהן הוא הלך. אלוהים שלף אותו מאורח חיים של פשיסט מהפכני, והביא אותו אל חיים של שירות - חיים חדשים במשיח. ילדיו, שהם מאמינים מסורים, פעילים מאוד בארגון משיחי ידוע. בתו, אריקה גרייס, ובעלה שירתו כמבשרים בדרום אמריקה במשך עשרים שנה. היום הם חיים באוסטרליה, ואריקה עובדת בתוכנית רדיו, שבה היא מייעצת מנקודת מבט משיחית בנושאי נישואים ומשפחה.

אכן, אלוהים משנה את חייהם של בני האדם.

 

המאמר Fighiting for Mussolini

מתוך Creation 25(2) March-May 2003

 

ראשית הפשיזם בתנועה איטלקית שנוסדה על ידי מוסוליני. התנועה עלתה לשלטון ב-1919, שנה לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. מקור השם פשיזם הוא המילה הלטינית "פסקס" שפירושה אגודת זמורות שבמרכזה גרזן שלהבו בולט כלפי חוץ. אנשי חיל המשמר ברומא נשאו את ה"פסקס" כסמל לשררה של בעלי המשרות הרמות, אשר לפניהם צעדו.

על פי הפשיזם המדינה חשובה מאזרחיה והיא זו שיוצרת את העם. תפיסה זו דוגלת בכך שלא קיים שוויון בין בני אדם. לפיכך למנהיג יש סמכות עליונה ולפשוטי העם אסור להתארגן באופן חופשי למען מטרה כלשהי. תורה זו גם מדגישה את חשיבות הכוח והמלחמה כאמצעי לצבירת כוח נוסף.

לאחר עליית השלטון הנאצי בגרמניה חלה התקרבות בין המשטר הפשיסטי האיטלקי לבין המשטר הנאצי הגרמני. במלחמת העולם השנייה חברו גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית ויפן כנגד בעלות הברית שעליהן נמנו בריטניה, צרפת, ברה"מ, ארה"ב וסין. צבאות בעלות הברית הפילו את שלטונו של מוסוליני. בשנת 1945 נלכד הרודן כאשר ניסה להימלט מאיטליה. מוסוליני הוצא להורג יחד עם מלוויו, וגופותיהם נתלו במהופך בכיכר לורטו במילנו. כך בא הקץ על הפשיזם האיטלקי.