עולמם של פרעושים

מאת קרל וילנד

 

דמיינו לכם חבורת פרעושים שחיה מתחת לריפוד של מכונית. הם בעצם אינם מכירים כלל את העולם שבחוץ. בשעת ערב מסתובבים להם מַדָעוֹש ואַגָדוֹש בכיכר ידית ההילוכים ומשוחחות. שניהם פרעושים משכילים, שמתמצאים היטב בחוקי המדע: פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה וכדומה.

לפתע מופיע נַעַרוֹש, פרעוש בגיל ההתבגרות ושואל: "מאיפה הגיעה המכונית הזאת שאנחנו חיים בה?".

מדעוש עונה מיד: "לפני דורות רבים תכנן מישהו את המכונית הזאת ובנה אותה".

אגדוש לא מאמין למשמע אוזניו: "מההה? אף פעם לא שמעתי אותך מדבר כך. מה קרה, גם לך הסתובב הראש? נהיית דתי? עוד מעט תגיד לי שאתה מאמין שהספר הזה, המדריך שנמצא בתא הכפפות נכתב על ידי אותו אחד שבנה את המכונית. אינך יודע שכל הפרעושים שעובדים במכוני המחקר מסכימים שהספר הזה הוא בסך הכול אוסף של אגדות עתיקות, ושרק פרעושים פרימיטיביים מאמינים בשטויות האלה?".

מדעוש: "אולי, אבל מה דעתך? מאיפה באה המכונית הזאת?".

אגדוש: "למה אתה נעלב? מצדי אתה יכול להאמין במה שאתה רוצה, אני הרי פרעוש מתקדם וסובלני. רק תבין שאיננו יכולים ללמד פרעושים רכים שמישהו בנה את המכונית הזאת. אנחנו צריכים ללמד אותם מדע מדויק. אתה יודע שכל מי שיש לו קצת שכל בראשו מבין שהמכונית הזאת התפתחה ממודל פשוט יותר".

מדעוש: "אגדוש ידידי, אתה חייב להודות שיש כמה בעיות עם התפיסה הזאת".

אגדוש: "תמיד היו קשיים עם כל מיני תפיסות מדעיות. עדיין לא פתרנו את כל הבעיות. אבל אני פרעוש פתוח ורחב אופקים, ואני מוכן לשנות את התפיסה המדעית שלי אם ימָצא הסבר אחר לדרך שבה התפתחה המכונית הזו".

מדעוש: "האם אתה מוכן לשקול את האפשרות שהמכונית הזאת לא התפתחה ממודל פשוט יותר?".

אגדוש: "מה פתאום? אם המכונית לא התפתחה ממשהו אחר, זה אומר שמישהו בנה אותה, וזה כבר רעיון דתי, לא מדעי. תפיסה כזאת פירושה שאנחנו צריכים לבטוח ביוצר המכונית אף על פי שאנחנו לא רואים אותו. אתה מאכזב אותי מדעוש, איך יכול מדען כמוך לדבר כאלה שטויות?".

מדעוש: "דווקא בגלל הידע שלי כמדען אני בטוח שמישהו יצר את המכונית הזו. הרי גם בתאוריה שלך אתה צריך לסמוך על תהליך שאינך רואה ואינך מסוגל לשחזר במעבדה".

אגדוש: "הי, זה לא הוגן. אתה יודע כמה זמן לוקח לשבבי מתכת להפוך לראש מנוע? נדרשות לשם כך מיליוני שנים. אבל לפחות אנחנו רואים במעבדה שמשהו קורה בכיוון הזה".

מדעוש: "אגדוש, אתה שבוי בתפיסת עולמך ולא מוכן אפילו לשקול אפשרות אחרת. הרי אם באמת מישהו יצר את המכונית הזו, ממילא לא נהיה מסוגלים להבין את כל מה שעשה. ודווקא האפשרות שמישהו תכנן ובנה אותה מתאימה הרבה יותר למדע מהרעיון שאתה מנסה להוכיח".

אגדוש: "על מה אתה מדבר?".

מדעוש: "אני חושב שהמכונית נבנתה על ידי מישהו, ושלאט לאט היא מתבלה. זוכר את חוק התרמודינמיקה השני, החוק שאומר שכל דבר מתפרק לחלקים פשוטים יותר? זה מה שקורה היום למכונית. אין כל הוכחה מדעית לכך שהמכונית התפתחה מאליה. להפך, כל מה שיש במכונית מלמד שיצרן חכם תכנן ויצר אותה. גם הספר שנמצא בתא הכפפות אומר כך. ואני לא רואה כל סיבה שלא נאמין לכך.

"תחשוב גם על ההתאמה של כל החלקים במכונית. אין כל סיבה הגיונית שתגרום למפלג להעביר זרם למצת המתאים בדיוק ברגע שהבוכנה דוחסת את הדלק. מישהו תכנן את המכונית כך שכל חלקיה יפעלו יחד ויניעו אותה. זה כל כך ברור.

"אינך יכול להתעלם מכך שחייב להיות מישהו שגרם למכונית לפעול כך. כשאתה רואה ציור יפה, אתה חושב שהוא התפתח לבדו מציור פשוט יותר, או שאתה מבין מיד שאיזה פרעוש כישרוני צִייר אותו? אתה הרי יודע שצבע ובד לעולם לא יתפתחו מאליהם ויהפכו לציור. חייב להיות מאחוריהם מישהו שתכנן וצִייר".

אגדוש הפנה את גבו לחברו והחל להתרחק מהכיכר כשהוא ממלמל לעצמו: "אני מבין את מה שאתה אומר, אבל אני פשוט מסרב להאמין שמישהו עומד מאחורי כל זה...".

 

המאמרA Tale of Two Fleas  

מתוך   Creation 20 (3), June -August 1998

 

מחקר מגלה שאחוז הסטודנטים לגנטיקה שמאמינים בתורת האבולוציה פוחת מ-82% בתחילת לימודיהם ל-62% בסיומם. המחקר נערך בקרב סטודנטים מאוניברסיטת מישיגן בתחילת הסמסטר ובסופו. עורכי המחקר הופתעו לגלות שבמהלך הסמסטר אחד מכל חמישה סטודנטים חדל להאמין בתורת האבולוציה.

התוצאות גם הצביעו על כך ש-81% מהסטודנטים סבורים שיש ללמד בבתי הספר אודות הבריאה, 60% טענו שלימוד כזה אינו נחשב ללימודי דת, ו-60% אמרו שעל בתי הספר ללמד באופן מאוזן אודות תורת האבולוציה ואודות הבריאה.