מיהו אלוהים?

מאת ראסל גריג

 

רבים טוענים שאלוהים הוא בעצם רעיון שהתפתח, ושכתבי הקודש הם תוצר של מאמץ אנושי ליצור דת שתעזור להסביר את הדברים שנשגבים מבינתנו. אחרים טוענים שהדת היא סם שתפקידו להקל את ההתמודדות עם קשיים. אין דבר רחוק יותר מהאמת. כתבי הקודש הם ספרו של אלוהים, והם מדברים עליו, על תפארתו, על תוכנית הישועה שלו, וגם על החטא של בני האדם.

 

כשקוראים בכתבי הקודש לומדים בהדרגה את האמת שאלוהים גילה לבני האדם. בכל פרק ובכל פסוק אנחנו לומדים עוד אודות אלוהים ואודות הבריאה. זו הסיבה שחשוב לקרוא אותם באופן שיטתי.

 

 האמת אודות אלוהים מתחילה להיחשף כבר בספר בראשית. הפעם נתמקד בארבעה תחומים: אלוהים כבורא העולם, אלוהים המחוקק, אלוהים השופט ואלוהים המושיע.

 

אלוהים כבורא העולם

כבר בפסוק הראשון בכתבי הקודש אלוהים מספר שהוא זה שברא את כל מה שקיים. זה הדבר הראשון שאלוהים בחר לספר אודות עצמו: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" (בראשית א' 1). בהמשך מתואר סדר הבריאה, ונאמר גם שאלוהים ברא את הכול בדברו. הוא אמר "יהי", וכך היה. הפרק גם מגדיר את משך הזמן שבו ברא אלוהים את כל מה שקיים.

כשקוראים בכתבי הקודש מגלים ש"הדָבר" שעליו הם מדברים הוא ישוע המשיח, וש"הכול נהיה על ידיו" (יוחנן א' 3), ש"בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ, מה שנראה ומה שבלתי נראה... הכול נברא באמצעותו ולמענו" (קולוסים א' 16) ו"בידו (של ישוע) גם עשה שמים וארץ" (עברים א' 2).

אלוהים הוא הבורא במובן נוסף. מאז מותו של ישוע ותקומתו מן המתים אלוהים בורא אנשים מחדש. הוא מכנה את אלה שחטאיהם נסלחים בזכות קורבן המשיח כ"בריאה חדשה" (השנייה לקורינתים ה' 17).

אלוהים עדיין לא סיים את מלאכתו כבורא. הוא אומר בדברו: "הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה" (ישעיה ס"ה 17). יום יבוא ואלוהים יברא ארץ חדשה ושמים חדשים ויקים את מלכותו. פרקים כ"א-כ"ב בספר ההתגלות מרחיבים על כך.

אלוהים כמחוקק

אלוהים חוקק חוקים כבר עבור האדם הראשון: "מכל עץ הגן אכול תאכל, ומעץ הדעת, טוב ורע, לא תאכל ממנו, כי ביום אוכלך ממנו - מות תמות!" (בראשית ב' 16-17).

אלוהים בעצם העמיד את אהבתו ואת נאמנותו של אדם במבחן. אדם נדרש לבטא את יחסו לאלוהים על ידי ציות למצוותו. המצווה הזו הייתה החוק הראשון שאלוהים חוקק, והיא ביטאה את סמכותו לחוקק חוקים ולשפוט על פיהם את כל מי שנברא על ידו.

יתכן שתשאל איזו זכות יש לאלוהים לכפות עלינו את חוקיו.

התשובה היא שאלוהים הוא ריבון. כל מה שהוא עושה ומחליט זה טוב ונכון. העובדה שאלוהים ברא את האדם מעניקה לו את הזכות לשלוט באלה שהוא ברא. אבל אלוהים אינו מחוקק בשרירות לב. "האלוהים הוא אהבה" (הראשונה של יוחנן ד' 8), ולכן כל החוקים שהוא אוכף מועילים לנו.

ישוע סיכם את החוקים של אלוהים: "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. זאת המצווה הגדולה והראשונה. השנייה דומה לה: ואהבת לרעך כמוך" (מתי כ"ב 37-39).

אלוהים כשופט

אלוהים הוא גם שופט. גם העובדה הזאת מתגלה כבר בספר בראשית. לאחר שאדם וחווה אכלו מפרי עץ הדעת, אלוהים שפט אותם ואת הנחש: "ויאמר ה' אלוהים אל הנחש: 'כי עשית זאת, ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה. על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך. ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה - הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב'. אל האישה אמר: 'הרבּה ארבֶּה עיצבונך והריונך. בעצב תלדי בנים, ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך'. ולאדם אמר: 'כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר ציוויתיך לאמור "לא תאכל ממנו", ארורה האדמה בעבורך, בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך... כי עפר אתה ואל עפר תשוב' " (בראשית ג' 14-19).

בפרקים ו'-ט' אלוהים שפט את העולם כשהביא את המבול, ובפרק י"א הוא שפט את האנשים שבנו את מגדל בבל לאחר שבחרו להתעלם ממצוותו למלא את הארץ (ט' 1).

בפרקים י"ח וי"ט אלוהים שפט את תושבי סדום ועמורה בשל גאוותם, אדישותם כלפי העניים וההפקרות המינית שאחזה בהם, והשמיד כליל את שתי הערים.

בספר שמות מסופר על המשפט שהביא אלוהים על המצרים, משום שסירבו לציית לדרישתו ולשלח את עם ישראל לחופשי. לאורך התנ"ך כולו אלוהים שפט את בני ישראל משום שעבדו אלילים.

מותו של המשיח מתואר בברית החדשה כביטוי למשפטו של אלוהים על בני האדם. המשיח עמד למשפט במקומנו, ונשא בגופו את העונש שמגיע לנו.

יותר מכך, אלוהים אמר שיבוא יום ובו ישוע עצמו ישפוט בצדק את כל בני האדם. במעשי השליחים נאמר שאלוהים "יעד יום לשפוט תבל בצדק, על ידי איש אשר מינה, והמציא הוכחה לכול בהקימו אותו מן המתים" (י"ז 31), "כולנו נעמוד לפני כס המשפט של אלוהים" (רומים י"ד 10). כמובן שגם בספר ההתגלות מתואר המשפט הסופי.

אלוהים כמושיע

גם העובדה שאלוהים מושיע מופיעה כבר בפרקים הראשונים של ספר בראשית. מיד לאחר שאלוהים דיבר על המשפט העתידי, הוא הבטיח להושיע אותנו מידי השטן (בראשית ג' 15).

פועלו של אלוהים כמושיע תופס מקום מרכזי בכתבי הקודש. התנ"ך מדבר על מערכת שלמה של קורבנות, שמצביעה על הישועה של אלוהים ועל הקורבן המושלם שהיה עתיד לבוא. אלוהים ציווה על ישראל להקריב קורבנות, ומינה כוהנים שישרתו את העם ואותו עצמו. הברית החדשה מתעדת את לידתו של ישוע, את מסלול חייו, את מותו, תקומתו ועלייתו לשמים. כך הגשים אלוהים את הבטחתו להושיע.

סיכום

כל הספרים בכתבי הקודש מתארים את פועלו הנפלא של ישוע המשיח - הבורא, המחוקק, השופט והמושיע, ואת ניצחונו על החטא והשטן. אלוהים החל את ההתגלות שלו בבריאת העולם, ובספר האחרון בכתבי הקודש הוא מבטיח לברוא ארץ חדשה ושמים חדשים.

כתבי הקודש אינם רק ספר דתי שמתאר אורח חיים דתי. זהו ספר אודות אלוהים, שנכתב על ידי אלוהים. הספר דן באלוהים ובפועלו, ולכן עוסק גם בבני האדם וביקום. כדי להבין את הספר יש ללמוד את הכתוב בו ולהתייחס ברצינות לכל מילה, כולל לפרקים הראשונים של ספר בראשית.

 

המאמר Unfolding the Plan

מתוך Creation 20 (3) June-August 1998